למי בכלל נחוצה סולידריות חברתית?

עזרה הדדית מוגדרת במילונים כתמיכה של קבוצות שונות זו בזו, הקבוצה יכולה להיות כיתה בבית ספר יסודי, ישובים בכל מיני גדלים, ארצות וגם אצל בעלי חיים נצפתה עזרה הדדית. נכון יהיה לומר שעזרה הדדית חוצה גבולות של גודל, מגזר, צבע עור או כל קריטריון שתבחנו. לאור זאת, השאלה הראשונה שכדאי לשאול היא האם עזרה הדדית כדאית לנו? אולי יותר כדאי להסתגר בתוך המעגל הפנימי של הקבוצה ולדאוג רק לצרכים שלה ? 

בדיקה קצרה של מקרים שבהם קיימת עזרה הדדית בקהילות שונות מראה מיד שבהרבה מקרים הפעולה של העזרה ההדדית הייתה חיונית ואפילו קריטית לקהילה שמקבלת אותה. מדובר על מצבים שונים שאין אפשרות סבירה להתכונן אליהם ולכן קבלת העזרה היא הצלה של ממש. אף קהילה לא מסוגלת להתארגן למצבי קיצון, גם לא מאוד חמורים, ולכן העזרה ההדדית היא חיונית ביותר על מנת לאפשר המשך חיים נורמלי של הקהילה שנדרשה לעזרה.

לקבל עזרה במסגרת של עזרה הדדית עוזרת מאוד לקהילה המקבלת, לא מסקנה מאוד מפתיעה, אבל האם גם מי שנותן מרוויח ממנגנון העזרה ההדדית? מתברר שכן, גם מי שנמצא בצד הנותן מרוויח וזה מתחיל מהעובדה הפשוטה שאף אחד מאיתנו לא יודע מה יהיה מחר ובסביבה שבה עזרה הדדית היא נוהג קיים, הסיכויים שלכם לקבל עזרה כאשר יקרה אצלכם משהו עולים בצורה משמעותית. זה גם לא חייב להיות אחד לאחד אותו סוג סיוע, העזרה יכולה להסתובב במעגלים ומי שעוזר לכם לא קיבל סיוע מכם באופן ישיר אלא היה חלק ממעגל מסייע כללי וגדול. 

מתברר שסיוע הדדי נותן לנו יתרונות מעבר לידיעה שיש לנו סוג של ביטוח לעת צרה. מחקרים מראים שאווירה שבה נתינה ושיתוף הם הנורמה הם תורמים באופן ישיר ומובהק לבריאות שלנו. נבדקים בסביבות של עזרה הדדית הראו מדדים יותר טובים בכל פרמטר שנמדד: לחץ דם, איכות שינה וכו'. לעומת זאת נבדקים בסביבות של תחרות קיצונית סובלים בפרמטרים האלה, לכן הנתינה במסגרת של עזרה הדדית טובה גם למקבל וגם לנותן.